תם עידן רשימות התפוצה? בכנות, יש מצב שאנחנו לקראת זה. 

לי אישית אין בעיה עם זה, כי כמו שזה בא זה יכול ללכת, 

ורעיונות חדשים שאנחנו אפילו לא חושבות עליהם- יבואו ויתגלו.

מישהי כאן חשבה על פודקאסט לפני 8 שנים?

אז ככה עוד לא חשבנו על זילבורמציה (אה, סתם המצאתי. נחיה ונראה)

אבל בינתיים, זה עדיין חזק ועובד ומוכח, 

אז למי מבינינו שצריכה לכתוב פוסטים לרשימת התפוצה או לקהילת הלקוחות שלה-

הנה 10 אצבעות לכללי רגל מצילה:

מאיפה מגיעים רעיונות באמת טובים לפוסטים לא מייבשים?

1. לא לנסח ב AI.

הוא מסכם מעולה, וגם מתמלל פצצה, והוא עוזר לי הרבה בסיעורי מוחות.
אבל כפרה עלייך, פליז תנסחי לבד. אני יודעת שאת עושה את זה יותר טוב ממנו, גם אם אני עוד לא מכירה אותך.

2. לחיות.

כלומר, את ב"ה חיה כבר, אז רק שימי לך בראש את קהל שומעות לקחך, 

תנעצי אותן במקום טוב למעלה, ותמשיכי להתהלך בעולם. 

הרעיונות נמצאים סביבך ויכולים להתחבא בכל ארוחת ערב רגילה, 

כל מה שאת צריכה לעשות מכאן זה ללכוד רסיסי אירועים ותובנות יומיומיות קטנות, 

ולזרוק לך לתיקיה / צ'אט / דפים נדבקים.
או כלשון הזהב של מישהו לא ידוע ששמעתי פעם באיזה פודקאסט: 

"DON'T CREATE. DOCUMENT". 

3. לדבר.

חלאס ממילים מפוצצות או טקסטים מהודקים ומעונבים. 

שימי לך מול העיניים מישהי אחת שאת מכירה היטב ושנוח לך איתה, ופשוט דברי אליה.

תכתבי בדיוק את מה שאת מדברת, בלי לעבור למשלב אינציקלופדי,

ואם זה לא עובד לך- תקליטי ותתמללי, פשוט ככה,

ואם יש שגיאונת קלה, תשקלי להשאיר אותה שם.

4. לשנות.

איך שאת תמיד רגילה? אז הפוך.
דף במקום מסך, מרפסת במקום משרד, על הרצפה במקום על הכסא.
זה מוציא דברים חדשים ומפעיל את הגברת הזאת, נו, איך קוראים לה? השראה.

5. לשפוך.

כמו אז כשהיינו קטנות וציירנו בית עם איקס בלי להרים את העיפרון מהדף.
תכתבי בלי לעצור כל מה שעולה לך למוח-

את כל השטויות, ההערות ביניים שהראש שלך מייצר, המחשבות הלא קשורות. 

זה דורש קצת אומץ, אז תעזי אותו. 

תפטרי את כל המחסומים והביקורות שיושבות לך במקדימה של הראש, 

ולאט לאט תגלי שהמוח שלך פיזית נפתח.

6. לכפור.

מלשון כפירה, כן. אחת האהבות הגדולות שלי.

פשוט תשאלי על כל דבר: מי אמר? שימי סימן שאלה על כל קביעה

ואז תעשי ההיפך. או שתחליטי שלא, אבל פתחת את הראש:

כדי למכור את הקורס החדש צריך לעשות וובינר חגיגי ←

למכור? אולי לתת בחינם למישהי אחת שיש לה קהילה ענקית ותמליץ לכולן?

הקורס? אולי לאחד את הסרטונים לשידור חי רצוף של 4 שעות עם שאלות בלייב?

וובינר? אולי פאנל מטורף עם חידון דיגיטלי? (רמז: ככה נולד הלייב עימות שלי)

חגיגי? אולי הלוויה? במקום חגיגת השקה- לעשות טקס הלווית התירוצים שבגללם הן לא קונות, לקבור אותם ולפתוח דף חדש…

7. להדביק

תחשבי על משהו. סתם משהו. 

עכשיו תנסי לקחת את הנושא שלך ולמצוא 5 סיבות איך זה קשור לאובייקט האקראי שעלה לך.

דבק מדריכות הוא מוצר מעולה בשביל למצוא פתאום הקשרים חדשים וצורת חשיבה מעניינות:)

תפוח קשור להנחיית הורים- 

כי לוקח לו זמן להבשיל, כי הקליפה שלו דקיקה, כי יש בפנים גרעין, כי יש אותו בהרבה צבעים ולכל אחד טעם אחר, כי זה שיש עליו נקודות חומות לא מוריד מהמתיקות שלו, כי גם כשהוא קשה הוא יכול להתרכך, כי כשמבשלים אותו הוא נהיה מתוק, כי הוא רב עונתי, ויש עוד. בטוח.)

8. לערבב

ההבדל בין כתיבה יצירתית לכתיבה גנרית (או ג'יפיטית אם תרצי)

היא שאת לא חייבת להשתמש בקלישאות. 

את תמיד יכולה להנדס את צורת הביטוי ולייצר טוויסט ששומר על ערנות.

תנסי: קחי ביטוי מוכר, תביני את ההגיון שמאחוריו 

ותשתמשי בו כדי להעביר את אותו מסר שחוק בדרך מרעננת. 

את יכולה להגיב לי, זה לא עולה כסף ← את יכולה להגיב, זה לא מחצ'קן.

אופסי! 

9. להרכיב משקפיים

קחי נושא מהעולם שלך ותנסי להסביר אותו דרך עיניים של מישהו אחר לגמרי.

איך גנן היה מסתכל על רשימת תפוצה? 

(צריך לנכש עשבים – למחוק מי שלא פותח, צריך להשקות במינון – צריך סבלנות עד שפורח).

איך הבן הקטן שלך היה קורא לטכניקה הזאת? איך אחות של המטופלת הייתה מגיבה לשינוי?

זה מייצר מטאפורות חדשות שמוציאות אותך מהקלישאות של התחום שלך. 

10. לטעות בקול

מתי לאחרונה הרגשת קטנה כזאת ולא הכי מקצועית?

אה, ממש מקודם?

תכתבי על זה:)

כשאת מחברת את הפדיחה לתובנה אמיתית, קורה חיבור ונוצר אמון ויש ערך.

אנשים אוהבים אנשים. לא נצנצים עם ריח של בושם.